רלף קליין

 

רלף קליין ז"ל, 1931-2008

נולד בברלין, בן למשפחה הונגרית, שחזרה למולדתה אחרי שעליית הנאצים לשלטון בגרמניה הביאה עמה רדיפות יהודים. פרט לאביו, שנספה באושוויץ, שרדה המשפחה את השואה, ורלף החל לעסוק בספורט, והגיע לכדורסל. ב-1951 עלה לארץ עם אמו, והתגייס לחיל הים. הוא שיחק כדורסל בקבוצת מכבי תל אביב ובנבחרת ישראל, שהשתתפה ב-1952 בפעם היחידה בהיסטוריה במשחקים האולימפיים. במדי מכבי זכה רלף בשמונה אליפויות ובשישה גביעים, והצטיין במשחק ההגנה שלו.
רלף פרש ממשחק פעיל ב-1964, ופנה לקריירת אימון זמן קצר לאחר מכן. ב-1970 התמנה למאמן מכבי תל אביב, וביחד איתה הביא ב-1977 לראשונה את גביע אירופה לאלופות, אחרי ניצחון היסטורי בחצי הגמר על צסק"א מוסקבה החזקה. צסק"א החרימה את ישראל וסירבה להגיע לשחק ביד אליהו, ולארח את מכבי במוסקבה, והניצחון עליה היה בעל ערך מוראלי לאומי. בגמר השיגה מכבי את הגביע אחרי ניצחון צמוד על וארזה בגמר בבלגרד. שנתיים לאחר מכן, ב-1979, כמאמן נבחרת ישראל, הביא את מדליית הכסף מאליפות אירופה, שנערכה באיטליה.

בשנת 2006 זכה רלף, ביחד עם יעקב חודורוב, בפרס ישראל בתחום הספורט ותרבות הגוף. בנימוק לבחירתו כתבה הוועדה המארגנת:"קליין חינך והדריךבמשך עשרות שנים מורים לחינוך גופני והעמיד דורות של שחקנים ושחקניות שהפנימו את דמותו לממשיכים את דרכו הספורטיבית".
רלף חלה בסרטן המעי הגס, ומצבו אף הדרדר, אך רלף התאושש, ובמקביל לאימון קבוצת אליצור אלקנה, אימן בהתנדבות גם את קבוצת הבנות של ביה"ס הדסים.

ב-28 בפברואר 2008 קיבל רלף, ביחד עם שנים עשר אישי מפתח במכבי, אות הוקרה מהיורוליג על פועלם למען המועדון הצהוב. ארגון האולטראס, בהובלת אילן "השועל" וטל מלכה, הפיקו ב-25 במאי של אותה השנה ערב הוקרה שהוקדש כולו לרלף ולעשייתו למען מכבי בפרט והכדורסל הישראלי בכלל. במהלך הערב הגיעו אורחי עבר והווה לברך ולשבח את רלף, ובסיומו אף הוענק לו העתק של גביע אירופה, בו זכה ב-1977

באוגוסט החמיר שוב מצבו הרפואי, והוא אושפז בבית החולים. נציגי הארגון פקדו את חדר האשפוז, כפי שפקדו את ביתו לפני כן כדי ללמוד מאורח חייו.
רלף הלך לעולמו ב-ו´ באב, תשס"ח, 7 באוגוסט 2008. ארונו הוצב בהיכל יד אליהו, ואלפים הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.
 
רלף קליין – לאהוב, לכבד, לנצח.